גז"ד למורשע בחבלה במזיד ברכב

ק. המבחן:

חוזרת על האמור בתסקיר.

ב"כ המאשימה טוענת  לעונש:

מגישה גיליון הרשעות קודמות - ת/1.

הנאשם יליד 1983. אם נעיין בגליון המרשם הפלילי נראה שמגיל 18 הוא פוקד את ביהמ"ש. בבימ"ש לנוער צבר לחובתו רישומים פליליים בגין שלושה תיקי פ.א., כולם בתיקי אלימות. ההתחייבויות שהוטלו עליו, צווי המבחן והשל"צ לא הועילו לשיקומו ואכן החל דרכו כבגיר בבימ"ש השלום לנוער כשהורשע בשנת 2005, כבר אז הוטלו עליו עבודות שירות בתיקים שעניינם עבירות רכוש וגם כלפי רכב. בשנת 2008 שוב הוטלו עליו 4 חודשי מאסר שרוצו בעבודות שירות בגין ארבעה תיקי פ.א., כולם בגין עבירות רכוש, רובם כנגד רכב. כל אלה ובנוסף לעבירה שבה הורשע, מעידים כי עסקינן באדם אלים וגם אלים כלפי רכוש שלטעמי גם הליך ההתקרבות לדת לא שינה את דפוסי התנהגותו. הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בביצוע עבירה לפי סעיף 413 ה' לחוק העונשין, הנמצא בסימן ה' (1) לפרק יא', שעוסק בסימן עבירות לקשר לרכב, עם עבירות פשע נוספות כאשר לא בכדי קבע המחוקק 5 שנות מאסר כעונש מקסימלי בצידה של עבירה זו, בשונה מעבירה על פי סעיף 452 לחוק העונשין. הנאשם, כמתואר בכתב האישום, דקר לעיני כל ובצהרי היום תוך הפגנתיות את הצמיג את הפקח העירוני יניב פרץ תוך מילוי תפקידו כשהוא מסביר בחקירה במשטרה כי הוא לא יכל לסבול עוד שעיריה נותנת דוחות לבעלי החנויות באזור. הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו כשהיה מודע לכך שתלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בן 15 חודשים שלא הרתיע אותו מלשוב ולבצע עבירה כנגד רכב, עבירת רכוש. אני מפנה לכתב האישום וגזר דין. מדובר על ת.פ. 3847/06 בימ"ש השלום בעכו. מגישה את כתב האישום ואת גזר הדין בו הוטל המאסר על תנאי שהינו בר הפעלה בהליך זה. הוגשו וסומנו כאחד ת/2.

אני מפנה גם לפרוטוקול מהתיק הזה לפיו ניתן לשים לב כי במרוצת השנים אין ספור הזדמנויות ניתנו לנאשם תוך התחשבות במצבו הכלכלי, הנפשי, הבריאותי ואף פעם לא מוצה עימו הדין. אני מפנה את ביהמ"ש לגזר הדין בו הוטל המאסר על תנאי. ביהמ"ש החליט כי האיזון הראוי בזמנו נוכח הנסיבות שהובאו בפניו, הוא הקלה בעונש מאסר שירוצה בעבודות שירות תוך הטלת מאסר על תנאי ארוך ומרתיע כי התרשם כי הנאשם פתח דף חדש ולדידו זה היה עונש ראוי, והנה כי כן הנאשם מעל באמון זה של ביהמ"ש.

עיינתי בתסקיר עיין היטב. החלק הארי שלו ממש לא חיובי. קצינת המבחן התלבטה קשות בהמלצה בשל כל המצויין בתסקיר המדבר בעד עצמו, וזאת כי התרשמה לאור דבריו של הנאשם בפניה כי ערך חשבון נפש עם עצמו ושינה את דפוסי התנהגותו. אני טוענת כי לאור העבירה בתיק שבפנינו, כשמדובר בעבירה מינואר 2009, תקופה ארוכה לאחר שהנאשם כבר התקרב לדת, שהרי מצויין עוד בתיק הקודם שבו הוטל המאסר על תנאי, שום שינוי אמיתי לא נערך כאן. אני חושבת שהגיעה העת למצות את הדין עם הנאשם. לגבי המאסר על תנאי התלוי ועומד, במידה וחברי יטען לגבי אורכו או לא מידתי בכדי להפעילו, אני מגישה פסק דין מביהמ"ש המחוזי חיפה, לפיו בימ"ש השלום האריך לחודש ימים בלבד על עבירה מסוג עוון לפי סעיף 192 לחוק העונשין, מאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד כנגד הנאשם, ביהמ"ש המחוזי לא מקבל את עמדת ביהמ"ש קמא, הוא מפעיל את המאסר על תנאי.

הוגש וסומן ת/3.

לאור האמור, אני מבקשת להטיל מאסר בפועל, להפעיל את המאסר על תנאי במצטבר, להטיל מאסר על תנאי נוסף, קנס משמעותי וגם פיצוי.

הסניגור טוען לעונש:

חברתי האריכה ותיארה בפתח תיאוריה לגבי עברו המכביד לכאורה של הנאשם. חברתי לא מצאה לנכון להתייחס להבדל והשוני המשמעותי שבין כל העבירות מעברו של הנאשם עד לשנת 2005 לבין העבירה הנוכחית בה הוא עומד לדין. אבקש פה להדגיש שעד שנת 2005 אנו לא יכולים להתכחש לכך הנאשם ניהל דפוס חיים עברייני. התנהגותו העברייני התנהגה אכן נגד הרכוש, באיזה עבירות מדובר, בעבירות התפרצויות לרכבים, לבתי עסק, לבתים. בשנת 2005 חל מפנה. על המפנה ביהמ"ש יכול ללמוד מהסמיכות שהיתה בעבר. משנת 2005 ועד היום, למעט העבירה נשוא תיק זה לא ביצע הנאשם אף עבירה נוספת באף תחום. מדובר בעבירה מסוג רכוש. אני סבור שביהמ"ש צריך לבחון את הנסיבות של העבירה על מנת לבחון באם מדובר בעבירה הנמצאת ברף הגבוה או הנמוך של אותה עבירה לפי אותו סעיף עבירה. ובנסיבות המקרה מדובר ברף הנמוך. למזלי אני נוכחתי באולם ביהמ"ש שנגזר דינם של נאשמים נוספים בעבירות זהות שגזר הדין ממש קל. ביהמ"ש אפילו לא הטיל מאסר על תנאי. במקרה הזה, המעידה של הנאשם היתה מעידה חד פעמית ושונה בתכלית השוני מכל הדפוס העברייני שהיה לו בעבר. הבקשה שלנו היא להאריך את התנאי התלוי ועומד נגד הנאשם בהתאם להמלצה של שירות המבחן. הטעם העיקרי לדעתי, שיכול להביא את ביהמ"ש לקבל את הבקשה שלנו, הוא בכך ששליחת הנאשם אל הכלא, ולזה גם מתייחס שירות המבחן, יכולה לגרום להליך הרסני שיכול בקלות להחזיר את הנאשם למעגל העבריינות. הנאשם התקרב אל הדת וההתקרבות אל הדת, ולא כמו שחברתי טוענת כי השפיע על התנהגותו ואותה התנהגות עבריינית כבר לא מאפיינת אותו.

מדובר במקרה דנן בכישלון חד פעמי שהנאשם תיאר אותו בפני החוקרים בצורה הכי טובה שהיתה יכולה להיות, שטות רגעית של שטן, לא יודע מה קרה לי. הסמכות שמוענקת לביהמ"ש להאריך את התנאי לפי סעיף 56, בדיוק באותם מקרים שביהמ"ש נוכח לדעת שמדובר בכישלון חד פעמי ולא דומה לאותו כישלון של העבר. קשת עבירות התנאי של העבירות דנן היא קשת רחבה והתנאי צריך וצריך להעמיד את הדברים בפרופורציה. מיום ביצוע העבירה נעצר הנאשם ליום אחד, גבירתי שחררה אותו, שהה במעצר בית מלא למשך חודש ימים ובחלוף החודש הוא שוהה בתנאי מעצר חלקי כפי שחברתי קבעה בהחלטתה. כמעט 6 חודשים והנאשם לא הפר אף תנאי מתנאי שחרורו. גם בעובדה זו יש ללמד על כך שהנאשם חזר למוטב. הוא מודע לעובדה שהוא כשל במקרה זה, לכן אבקש שביהמ"ש הנכבד ינהג עימו במידת הרחמים ויאמץ את המלצת שירות המבחן.

הסברתי לו את משמעות הפרת צו המבחן וצו השל"צ והוא מוכן לבצע את הצווים וברור לו שאם הוא לא יבצע את הצווים, או אם יבצע עבירה נוספת בתקופת המבחן, והצווים יופקעו, יהיה צפוי לגזירת עונשו בהתאם.

<#3#>

גזר דין

1.         הנאשם הורשע בתיק זה, על פי הודאתו, בעבירה של חבלה במזיד ברכב, עבירה לפי סעיף 413ה לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

2.         מעובדות כתב האישום עולה, כי ביום 20.01.09, בשעה 11.35 לערך, ברח' דרך הארבעה 37 בעכו, חיבל הנאשם במזיד בצמיג האחורי של קטנוע, המשמש את הפקח העירוני מטעם עיריית עכו, יניב פרץ (להלן: "הפקח"), באופן שנקבו באמצעות חפץ חד. ערך הנזק, על פי הנטען בכתב האישום, הינו בסכום של 350 ש"ח.

3.         בתיק זה הוגש תסקיר שירות המבחן,  ממנו מצטיירת התמונה הבאה אודות הנאשם:

            הנאשם הינו רווק בן 25, העובד מזה שנה כפועל במפעל "מילועוף".  בעבר, מגיל צעיר, התקשה הנאשם להתמודד עם מסגרת מציבת גבולות ואף ביצע עבירות עד לתחילת שנת 2005. מאז ועד למועד ביצוע העבירה נשוא תיק זה, לא ביצע הנאשם עבירות נוספות. הנאשם ציין בפני שירות המבחן, כי עבר שינוי משמעותי בחייו, חזר בתשובה, השתלב במסגרת תעסוקתית, נמצא בתהליך אירוסין, משפץ את ביתו למגורים משותפים ומתנהל באופן אחראי יותר.